מרחב ביוספרי – מאמר מאת הדס בשן

מרחב ביוספרי – מאמר מאת הדס בשן

 

בראיון שקיימנו עם אדריכלית הדס בשן לאתר תכנון ירוק, שיתפנו אתכם בחשיבות החברתית – כלכלית שיש למושג ” מרחב ביוספרי ” על יישוב המקבל הכרה ככזה מ”אונסקו”.

היום אנו מביאים מאמר חדש של הדס בשן, בו היא מתארת את תהליך התכנון, שיתוף הציבור האדם והסביבה במרחב הביוספרי “רמת מנשה” בגבולות מועצה אזורית מגידו בו כיהנה כמהנדסת המועצה עד מאי 2013.

מהו מרחב ביוספרי
תהליך הגדרת מרחב כמרחב ביוספרי הינו תהליך המקנה הכרה בינלאומית הניתן ע”י תכנית MAB  של אונסק”ו .

הדס בשן מרחב ביוספריתכנית האדם והביוספרה Man And the Biosphere) (MAB נוסדה על-ידי ארגון אונסק”ו והינה אחד הכלים שפותחו על מנת ליצר את הבסיס המדעי ליצירת איזון ביחסים בין האדם וסביבתו. מאז שנות ה-70 ועד היום הוקמו בעולם כ – 600 מרחבים ביוספריים בהם מיושמים עקרונות התוכנית.

 

למרחב ביוספרי שלושה תפקידים עיקריים (בתרגום חופשי מאתר אונסק”ו) :
שימור
הגנת מגוון תרבותי ומגוון המינים ושירותי המערכת המסופקים על ידי המגוון הביולוגי.

פיתוח
קידום פיתוח פיזי, חברתי וכלכלי על פי עקרונות קיימות סביבתית וחברתית / קהילתית בהתאמה לתרבות המקומית.

תמיכה לוגיסטית
מחקר וניטור הן לצורך העמקת הידע והן כתמיכה לפיתוח, חינוך סביבתי, הכשרה, ביצוע פרויקטים ועוד.

התכנית מעמידה במרכז את יכולתם של בני האדם ליצור איזון בין צרכיהם לצרכי הסביבה   וזאת מתוך הבנה כי האדם הוא חלק מהסביבה וזקוק לשירותים שהיא מספקת.

עמידה בתנאי התכנית מחייבת יצירת מערכת כללים לשמירת האיזון בין הפיתוח והשימור והקמת מנגנון ניהולי ליישומם.

 

המרחב הביוספרי יכול להוות כלי ניהולי חדשני לניהול מרחבים הכוללים שטחים פתוחים ויישובים על פי תפיסה היוצרת שילוב בין כל תחומי החיים, לרבות: פיתוח פיזי, חינוך, קהילה, כלכלה, שימור תרבות, מסורת, בניה ירוקה וסביבה.

למעשה תכנית המרחב הביוספרי מהווה תכנית אסטרטגית על פיה נוצרים כלי יישום וממשק מפורטים על מנת לממשה.

 

היסטוריה של תהליך הקמת המרחב הביוספרי בתחומי מוא”ז מגידו
הדס בשן מרחב ביוספריתכנית האב להקמת המרחב הביוספרי רמת מנשה, בגבולות מוא”ז מגידו, היא תוצאה של התפתחות תכנונית שתחילתה בתחילת שנות התשעים.

במסגרת תכנית אב למרחב תכנון יזרעאלים  שהוכנה ע”י אדר’ דורון רוהטין זוהה פוטנציאל השטחים הפתוחים האיכותיים במוא”ז מגידו וזאת במקביל להתגברות תהליך הנדל”ון של שטחים חקלאיים בכל ארץ.
בשנת 1996 יזמה הוועדה המקומית לתכנון ובניה  יזרעאלים עם המועצה האזורית מגידו וקק”ל את תכנית מתאר פארק רמת מנשה, על כמחצית משטח המועצה (84,000 דונם). התכנית הוכנה ע”י אדר’ דורון רוהטין ואדריכלית הנוף חנה לבנה.

תכנית זו הינה מחלוצות התכניות המרקמיות והיא נותנת הנחיות תכנון, שימור ופיתוח לתאי שטח שונים בהיבט נופי, אקולוגי, תיירותי, חקלאי, וכיו”ב, מדרגת שטחים ע”פ רמות רגישות וכוללת תכניות מפורטות ליערות.
התכנית קיבלה תוקף סטטוטורי בשנת 2007.

בשנת 2000, בהנהגתו של ראש המועצה חיים חכים, קיימה המועצה תהליך אסטרטגי בו היו שותפים תושבי המועצה. תוצרי התהליך היו תכניות מעשיות לחמש שנים וכללו פעולות שונות לחיזוק ושימור איכויות השטחים הפתוחים.  התכנית יושמה במלואה. במקביל החל תהליך הלימוד של מהות המרחב הביוספרי.

בשנת 2004, עם היבחרו של חנן ארז לראשות המועצה החל תהליך כתיבת מפרט התכנון לתכנית האב למרחב הביוספרי, גיוס משאבים וקביעת אופיו של התהליך.

בדצמבר 2006 החלה הכנת התכנית ע”י צוות מקצועי תוך כדי יצירת תהליך עבודה משותף עם התושבים ובעלי העניין השונים במרחב, כולל משרדי ממשלה וגופים שונים כמו קק”ל ורשות הטבע והגנים.
התהליך כונה ע”י חנן ארז, ראש המועצה:” הרפתקה / סטרט-אפ מוניציפאלי “.
בהיותה עוסקת באופן מעמיק בכל תחומי החיים ובכללי ניהול והתנהלות של המרחב ומטרתה להגדיר מחדש את תפקיד המועצה האזורית ולהעצים את כוחה כבעלת תפקיד במישור הלאומי והבינלאומי. מליאת המועצה ותושביה היו שותפים מלאים בתהליך הכנת התכנית וקבלת ההחלטות.

בדצמבר 2007 התחיל תהליך האישורים של המרחב ב MAB ,תהליך שהסתיים בהכרזת המרחב על ידי  אונסק”ו באוגוסט 2011.

 

תיאור השותפות הציבורית
אחד היסודות החשובים היה ניהול עצמאי של התכנון ע”י המועצה שיזמה ניהלה ומיישמת. צוות מקצועי עבד עם המועצה אך כל הניהול וההובלה היו ע”י המועצה.  

קיומו של גוף יוזם ומכנס כדוגמת המועצה הכרחי לקיום התהליך. הגוף צריך להיתפס כשוחר טוב ואמין.
תכנית האב יצרה כללי התנהלות מוסכמים ע”י ובשיתוף הקהילות המקומיות ובעלי העניין תוך חיפוש מאפיינים חשובים לשימור וצרכים לסיפוק (פיתוח).

 

התהליך נבנה כך שהוא יצא מבעלי העניין, ע”י סדרת מפגשי לימוד, חזר אליהם בצוותי עבודה ציבוריים שעסקו בכתיבת המדיניות ויצירת הסכמות על האיזור ובסופו חוזר אליהם ביישום.

נוצרו כללי התנהלות וכיום עוסקים ביישום שלהם שהוא תהליך בפני עצמו. כאשר המועצה ממשיכה ומכנסת את התושבים בצמתי החלטות היא מאפשרת להם להיות אדונים לגורלם מחד ומחייבת אותם לקחת אחריות על מעשיהם מאידך.

זהו תהליך שיכול להביא לפיתוח מושכל וייצור את הקשר הרוחני
כאשר אדם וקהילה עוסקים לא רק בסיפוק צרכיהם המידיים אלא מרגישים שותפים למטרה גדולה מהם.

ה תהליך צומח ולומד –  מובנים בתוכו כללי התנהלות המאפשרים יצירת התאמות לשינויים ולצרכים המשתנים.

מעורבות התושבים בתהליך יצרה תשתית של ועדות תכנון ופעילים שמעוניינים לקדם פיתוח תוך שמירה על המרחב.

הייחוד של התכנית בתחום זה התבטא כבר משלב כתיבת מפרט התכנון (שגם הוא נכתב בצוות): נושא השותפות עם הציבור והכלים לשותפות וכלים לניהול היו חלק מהתפוקות שהוגדרו מראש.

כל שלבי התכנון החל מאיסוף החומר וכלה בהכנת המסמך המסכם דרך כתיבת המדיניות נעשו בשיתוף מלא עם בעלי העניין והציבור ובשקיפות מירבית וכך מתבצע תהליך המימוש.

 

כאן ניתן להבין את היקפו של התהליך הציבורי במוא”ז מגידו בשלב התכנון:
 פירוט ההליכים הציבוריים מתוך מסמך הסיכום של תכנית האב (בועז בר אילן).

הדס בשן מרחב ביוספרי

 

לאחר שהסתיים תהליך התכנון נדרשה למועצה כשנה להיערך ליישום. אחת מההבנות החשובות הייתה שזהו תהליך חברתי קהילתי ונדרשת מיומנות מתאימה.. נבחרה מתאמת למרחב הביוספרי והוקם צוות מתאם שעוסק בעשייה יומיומית, בשאלות באיזה מסגרת, האם ואיך דנים בנושאים,ביצירת אמנות עם גופים הפועלים במרחב, חיזוק ועידוד שינוי צורת העבודה של הגופים השונים כולל המועצה במרחב הביוספרי ועם הציבור (דוגמת פורום המרחב הביוספרי,  צוות התכנון הציבורי וצוותים ציבוריים נוספים שפועלים).

 

תוך כדי העבודה עם מה שהחיים מזמנים (יוזמות, צרכים, תכניות) נוצרת צורת התנהלות חדשה.
זוהי דרך התנהלות חדשה המצריכה לימוד והקשבה – ללמד את עצמנו מה חשוב ומה לא. מהם ה”קווים האדומים”.

אני מאמינה שהשותפים לתהליך עוברים  תהליך אישי. ברמה האישית, חלק חשוב מהתהליך שעברתי, היה ללמוד  לעמוד בצד, לשים את הדעה האישית שלי בצד ולנהל דיון ומחשבה פתוחים בהם יש מקום לכל אחד ולכל רעיון. חיפוש האינטרס המשותף והעצמת היתרונות  המשותפים על החסרונות המפרידים.
זהו תהליך לשנים: להפוך את הרעיון וצורת ההתנהלות המקיימת (חברתית/סביבתית) למשהו אינטגרלי בחיים של התושבים, של המועצה וכל בעלי העניין.
מכיוון שזהו תהליך שינוי הוא מורכב מעצם טבעו: מדובר בשינוי פרספקטיבה וגישה, להפסיק להיות כל יודע ובאמת להקשיב למישהו אחר וזה לא שינוי קל. בסופו של דבר אני חושבת שהתהליך הזה יוצר שינוי אישי, לעבוד בשותפות עם ציבור זה לוותר על כוח (מדומה וזמני), להיות פתוח לרעיונות חדשים ולהסכים לבחון אותם ביושר.
שותפות ציבור דורשת סבלנות וסובלנות בטווח הקצר ומקדמת וממנפת פיתוח והתקדמות בטווח הארוך.

מועצה אזורית מגידו – מועצה ביוספרית
במהלך הקמת המרחב נוצר כלי ניהולי חדשני, שקוף ושיתופי. נוצרו קריטריונים מוסכמים, נוצר מצפן, נוצרו ועדיין נוצרים כלים של תהליכי קבלת ומימוש החלטות משופרים. המצפן (חזון) לטווח הארוך מחד והכלים המעשיים מאידך הם אלו שיביאו למימוש ויישום.

 

הקונפליקט המובנה בין שימור ופיתוח מקבל מענה ואפשרות למציאת הפתרונות המיטביים.
יכולת הרשות (במקרה זה מוא”ז מגידו) לנהל את הקונפליקט ולקבל החלטות עולה בכמה רמות.
קיים ערך כלכלי וארגוני של חיסכון בזמן ומשאבים לקידום פרויקטים ותכניות שנויות במחלוקת (מבחינה סביבתית ומבחינות אחרות) כאשר מתנהל תהליך מובנה של קבלת החלטות ונחסך חלק גדול מההתנגדויות המלוות בדרך כלל תכניות מסוג זה. בדומה לזה מתאפשרת התמודדות לשינוי תכניות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרות המרחב המוסכמות.
זוהי דוגמא מובהקת לכלל האומר שהדרך הקצרה היא הדרך הארוכה.
נוצרת פלטפורמה המאפשרת לכל אחד להביע את דעתו, להשפיע ומאפשר לראש הרשות או לגוף נבחר לקבל החלטות מאוזנות ולקבל גיבוי ציבורי.

 

מועצה אזורית מגידו מיצבה ומיתגה את עצמה מחדש – יצרה יש מאין תפקיד ומטרות חדשות כמועצה ביוספרית  במרחב ביוספרי והפכה תוך כדי לחלוצה בתהליכי ניהול ציבורי והנחלת  אורח חיים מקיים.

 

למידע נוסף על מרחב ביוספרי או ליווי לבנייה ירוקה
התקשרו 1-700-701-075 או לחצו כאן להשארת פרטיכם ונחזור אליכם בשעות הקרובות.

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.