תוכנית מתאר ביו-אקלימית

אולי זה לא יפתיע אף אחד, אבל לעתים קרובות קיים ניגוד אינטרסים בין חברות הבנייה, ששואפות למזער את ההשקעה בבניין, ובין הדיירים שמעוניינים במירב הנוחות, היעילות ובצמצום הוצאות החימום, הקירור והתאורה. הגברת המודעות בקרב מתכננים, צרכנים, מקבלי החלטות ומתכנני תחבורה וסביבה יכולה לחולל שינוי ולהביא לחיסכון באנרגיה, וזו בדיוק מטרתו של פוסט זה

תכנון אדריכלי של מבנים חוסכי אנרגיה הוא פשוט, זמין וכלכלי ביותר, ככל שהתכנון האקלימי ישתלב וייטמע בהליכי התכנון הראשוניים. כך למשל ניתן לומר שעל אף שבישראל יש כשישים ימים מעוננים בשנה בלבד, תאורה מלאכותית מהווה 25%-10% מכלל האנרגיה הנצרכת בבתים. תכנון אקלימי נכון נועד להשיג עומסי חום נמוכים בקיץ וחימום יעיל בחורף. ניתן להשיג אותו באמצעות התייחסות לכל רמות התכנון. יישום ההנחיות ומשקלן צריכים להיות מותאמים למאפייני האתר: לתנאי המיקרו-אקלים, לטופוגרפיה, לזמינות הקרקע, לכיוונים, לצפיפות, לאופי הבנייה, לשטחים הפתוחים ועוד.

יש הקוראים לזה “תוכנית מתאר ביו-אקלימית”, אנחנו מכנים זאת תכנון ירוק. לפניך רוב הפרטים שחשוב לשים לב אליהם בתכנון בניין:

איזון בין חום לקור: על אתר בנייה להיבחר על פי שיקולי חימום וקירור טבעיים, רצוי במדרון מתון שפונה לכיוון דרום-דרום-מזרח, שמאפשר לנצל את השמש החורפית לחימום חללי המבנה, ובקיץ מנטרל את השפעת השמש הקיצית. באזורים חמים מוטב שלא לבנות על מדרונות מערביים עתירי קרינת שמש בשעות אחר הצהריים. כמו כן, רצוי להימנע מבנייה על מדרונות צפוניים נטולי שמש ובאזורי ההר לא מומלצת בנייה על מדרונות מערביים ודרום מערביים שחשופים לרוחות חורף.

אוורור טבעי: כיווני הרוח ברוב אזורי הארץ, למעט בעמקים, הם צפון-מערב ומערב. משבי הרוח מועילים לאוורור הבתים והחללים העירוניים בלילות הקיץ. באזורי השפלה והחוף, בנייה במקומות גבוהים מנצלת את האוורור הטבעי הזמין בקיץ, בסתיו ובאביב. באזורי ההר, עדיף להתמקם במדרונות הדרומיים המוגנים ולהימנע מבנייה במקומות גבוהים שחשופים לרוחות החורף.

תכנון ירוק משולב: את בתי המגורים, מבני הציבור, החנויות, המשרדים והשטחים הפתוחים רצוי לבנות במשולב ובאופן נגיש ונוח, עם מסלולי הליכה ושבילי אופניים. את השטחים הפתוחים יש למקם במקומות נמוכים או בוואדיות, כך שבעת הצפה ינוצלו המים להשקיה, ולא יפגעו בשטחים הבנויים. באתרים הבנויים רצוי לשלב רשת של שטחים ירוקים ומאווררים, שינעימו את הקיץ. אזורים ריקים ובלתי מטופלים אינם רצויים – לכן עדיף לשמור על רצף באתר.

כיוון הרוח: בתכנון אתר הבניה מומלץ להתחשב בכיוון הרוחות ובעוצמתן, ובכך למנוע תנועה של ריחות, אוויר מזוהם ורעש, מאזורי התעשייה והמלאכה אל תוך היישוב. ​

שמש בחורף ואוויר בקיץ: ניתן לנצל את השמש החורפית למטרות חימום. לשם כך, רצוי לחשוף לשמש פתחים מזוגגים בחזית הדרומית של הבניין. ציר בנין שיימתח בכיוון מזרח-מערב יסייע ליצירת חזית דרומית ארוכה. הסטייה המותרת מכיוון דרום היא עד 22 מעלות. השטחים המזוגגים ירוכזו בחזית הדרומית עם פתרונות הצללה מתאימים.

 מומלץ להימנע מיצירת פתחים מזוגגים בלתי מוגנים לכיוון מזרח ומערב, ובמקרה של דרישה לפתחים אלה, יש לתכננם תוך התייחסות לחומרים ולהצללה. כאשר הפתחים בצד מערב ודרום מתוכננים היטב ומשלבים פתחי יציאה נגדיים, יתאפשר אוורור טבעי בלילות הקיץ.

הרוח השכיחה ברוב אזורי הארץ היא מערבית וצפון-מערבית. עם זאת, יש לבדוק את כיווני הרוח בכל אתר בהתאם לתנאי המקום. הפתחים יהיו בכיוון הרוח השכיחה, ובכל מקרה יש לתכנן עם סטייה שלא תעלה על 45 מעלות מכיוון זה.

עדיף ומשתלם לבנות מעט חלונות גדולים מאשר הרבה חלונות קטנים. ברוב אזורי הארץ, שטח הזיגוג צריך להיות עד 15% משטח הדירה. ניתן לתכנן שטחי זיגוג גדולים יותר בהתאם לבדיקה פרטנית. בחלונות רצוי לשלב פתרונות הצללה יעילים לתקופת הקיץ. מרפסות שמש מזוגגות יכולות להועיל בבתים ובאזורים שבהם צריכת החימום גבוהה.

זרימת אוויר טבעית: חללי המגורים ייהנו מאוורור טבעי אם יפנו לכיוון דרום. בבניין הקולט חום וקור באופן פסיבי, יש לתכנן חלל פנימי שיאפשר זרימה חופשית של אוויר ואנרגיה בתוך חלל הבניין. חדרי השירות (מטבח, חדר אמבטיה, חדר כביסה, חדרי אחסון וחדרי מדרגות) יפנו לכיוון צפון, מערב ומזרח.

מעטפת מבודדת: צמצום שטח המעטפת חוסך אנרגיה, וניתן ליישום בבנייה קומפקטית של בתים נמוכים או צמודי קרקע, בבנייה טורית ובבניינים גבוהים. את מעטפת הבניין יש לבודד לפי דרישות התקן הישראלי 1045 בהתאם לסוג הבניין ולמיקומו הגיאוגרפי. בדרך כלל מומלץ למקם את הבידוד בצד החיצוני של המעטפת. חשוב לבודד קומות עמודים ומרפסות גג.

מסה תרמית לחיסכון באנרגיה: המסה התרמית בבניין ירוק (ביו-אקלימי) חשובה לאגירת האנרגיה העודפת, שחודרת לבניין, ולוויסות תנודות הטמפרטורה הפנימית. בבניין טיפוסי בישראל, הבנוי מרצפות, תקרות וקירות חיצוניים כבדים, המסה התרמית מאפשרת יצירת מחיצות פנימיות קלות. ברוב המקרים, ניתן גם לעשות שימוש בבלוקים “קלים” מבודדים לבניית הקירות החיצוניים.

הצללה יעילה: לפתחים המזוגגים יש ליצור הצללה חיצונית, רצוי בתריסי רפפות או גלילה, ועדיף בשלבי תריס מתכווננים ומבודדים, רצוי בגוון בהיר. חשוב להקפיד על איטום ארגז התריס, לבודד תרמית את הדפנות הפנימיות ולהתקין מברשות איטום בחריצי הכניסה.

חלונות ודלתות אנרגטיים: חזית דרומית מזוגגת יכולה לשמש כמקור תאורה עיקרי בשעות היום. זכוכית בידודית במערב, צפון ודרום, וזכוכית סלקטיבית במקרים של היעדר הצללה, מספקת בידוד תרמי ואקוסטי. מסגרות הזיגוג יתפקדו טוב יותר עם פרופילי אלומיניום מבודדים. רצוי להימנע מחלונות הזזה שנעים בתוך חלל הקיר וגורעים מן האיטום והבידוד. בהתקנת חלונות הזזה “כנף על ענף”, נדרשת התקנת מברשות איטום. לחלונות כנף יש להרכיב פסי איטום. בדלתות חיצוניות יותקנו פסי איטום על המשקופים ואטם גומי קפיצי בתחתית הדלת.

איטום ואוורור: לאיטום יעיל, חשוב למזער את החריצים והסדקים במעטפת הבניין. את תחלופת האוויר בדירה יש להבטיח באמצעות מערכות מכניות, כגון מפוחי יניקה במטבח, באמבטיה ובשירותים, או בפתיחת החלונות על ידי הדיירים באופן מבוקר.

מעטפת בהירה: חשוב שהצבע החיצוני של הבניין יהיה לבן, על בסיס חומר גמר מונע בוהק. גגות שטוחים יהיו לבנים וגגות רעפים יהיו בהירים.

 גיבוי לחימום, קירור, תאורה וחימום מים: מערכות גיבוי גמישות מסוגלות לספק גיבוי בזמן אמת ועל פי הדרישות. התאורה המומלצת בבניין תתבסס על נורות פלורסנטיות המאירות באור יום, בסיוע רפלקטורים ומשנקים יעילים. בבניינים רבי קומות ניתן לחסוך במים באמצעות מערכות סחרור למים החמים מדודי השמש.

הצללת שטחים: בשטחים הצמודים לבניין יש להקפיד על הצללה בקיץ למניעת קרינה חוזרת העלולה לפגוע בזיגוג הבניין. מומלץ לנטוע צמחייה נשירה שתטיל צל בקיץ ותאפשר תנועה חופשית של אוויר.

אלו הם רוב הפרטים שחשוב לשים לב אליהם בתכנון בניין. לפרטים נוספים, למידע מהימן ולתכנון ירוק אמיתי מתקשרים אלינו למספר 1-700-701-075 או ממלאים פרטים למעלה משמאל ונחזור אליך בהקדם.

הטבה ירוקה: פגישה ראשונה עם מלווה מוסמך לבניה ירוקה – ללא תשלום.