פתרונות ירוקים למניעת הצפות

תהליכי העיור המואצים המשפיעים על השימוש בקרקע ועל איכות המים, מהווים גורם משמעותי ומרכזי בריבוי מקרי הצפה בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, עולה חשיבותו של קציר הנגר העירוני. לפעולה זו חשיבות גבוהה מכמה סיבות ובראש ובראשונה הוא מניעת זיהום הנחלים מה שקורה בפועל כתוצאה מזרימת מי הנגר העירוני אליהם.

בנוסף ישנם יתרונות נוספים כמו שיפור המיקרו אקלים בעיר באמצעות ׳גינות גשם׳, תוספת מים למשק המים הנמצא במחסור תמידי בישראל והקלה על מערכות הניקוז העירוניות הקורסות.

היתרון שבחיסרון

מחקרים מראים כי עד לשנת 2050 וכתוצאה מהעיור המוגבר שהופך שטחי אדמה לשטחי כביש, מרצפות ובטון מי הנגר שיזרמו מהערים יהיו כ 160 מיליון מ״ק בשנה. אם מקור מים זה ילכד וניתן יהיה לקצור את מי הגשם, אפשר יהיה לצמצם את הפקת המים המותפלים בכ 10% , להגן על האקוויפרים ולשפר את איכות החיים ובעיקר – למנוע הצפות!  

מהו קציר גשם?

זוהי דרך לאסוף את מי הנגר (הגשם) בערים ובכך למנוע שיטפונות ובמקביל ולבצע במים אלה שימוש חוזר. ישנו איסוף מגגות הבתים ואיסוף מי הנגר היורדים במקומות ציבוריים כמו מדרכות, מגרשי חניה, כבישים וכדומה. החל מרמת המבנה ועד רמת השכונה. 

מגוון דרכים ירוקות למניעת שיטפונות

ביו-פילטר

ביו-פילטר היא טכנולוגיה ירוקה המאפשרת לקלוט את מי הגשם, לטהר אותם ובכך למנוע מעשרות מיליוני מטרים מעוקבים של מים לזרום לים. באמצעות טכנולוגיה זו, המים מוחדרים לאקוויפר ועוברים תהליך סינון באמצעות שכבות חול, קרקע וצמחים.

בעקבות פעולה זו, כ-99% מהחומרים המזהמים כמו שמנים, מתכות כבדות וחנקות (ריכוזים גבוהים של חנקות במים גורמות לשגשוגן של אצות הצורכות את החמצן במים וממיתות אגמים, נהרות וימים) מורחקים מהמים ונכנסים נקיים לאדמה. הביו-פילטר יכול לפעול גם בקיץ על ידי כך שהוא שואב מים מבארות שהזדהמו, מטהר אותם ומשיב אותם בחזרה. בישראל מיושמת כיום שיטת הביו-פילטר בעיר כפר סבא.

קציר גשם

קציר גשם היא שיטה לתעל את מי הגשמים לאדמה או למאגר ייעודי ולאסוף אותו.

לצורך זה יש ללכוד את המים הללו ממרזבי הגג אל מכלי אגירה. מערכת האגירה צריכה להיות בגודל שיוכל לענות על ביקוש המים לאורך כל העונה היבשה. את גודל המכל שיקבל את מי הגשם ניתן לקבוע  לאחר בדיקה של כמות הגשם בשנים קודמות ועל פי שטח הגג.

החיסרון בשיטה זו היא ריכוזי מזהמים העלולים להופיע במכלים כתוצאה מזיהום אוויר, אופי הגג והרוח המביאה עמה מזהמים, כך שמים אלה לא יכולים לשמש כמי שתיה.

בניית אגמים מלאכותים

בניית אגמים מלאכותיים לקליטת מי הגשם הוא פתרון פופולרי בעולם והוא גם יחסית פשוט. אלה הם מאגרים גדולים הקולטים את מי הגשם על מנת להשתמש בהם שוב.

כיום קיימים כתשעה מאגרים שכאלה וכולם כרובם נמצאים בעיר ראשון לציון. בתחילת שנות האלפיים ובעקבות התייקרות תעריפי המים לגינות ציבוריות, ביקש ראש העיר דאז מאיר ניצן לקדם מדיניות עירונית שתהפוך את ראשון לציון לעיר המנהלת את משאבי המים שלה באופן עצמאי.

כיום מושקים שטחים רבים באמצעות מים הנשאבים מהאגמים המלאכותיים ובנוסף, פועל יוצא מאגמים אלה הוא משיכה תיירותית של בילוי ופנאי לצידם. במהלך השנים, הפיתוח הנופי של הפארק הואץ ומשמש היום כפנינה תיירותית לצד מתחם בתי קולנוע ומסעדות.

ערי הספוג הסיניות

בסין מצאו שיטה השואבת השראה מטכניקות חקלאיות עתיקות לשליטה במי הנגר ולמניעת הצפות בערים. שיטה זו נקראת ׳ערי הספוג׳ ואחראי לה פרופ׳ קונג׳יאן יו שביקש למצוא פתרון לבעיית ההצפות והשיטפונות בארצו. הרעיון שבבסיס השיטה הוא לרתום את הטבע לטובת העניין כך שיספוג את המים.

במקום הבטון הדוחה את מי הגשם השוטפים, מיוצרות טראסות שהן לב השיטה, ובנוסף, שטחים רבים פתוחים ורציפים ובהם גנים ירוקים, גגות וקירות ירוקים וכן לצד הדרך מדרכות ירוקות. ככל שיש יותר שטחים פתוחים וקרקע שאינה מכוסה בבטון הסופגת את המים, כך ניתן למנוע נזק של הצפות ובד בבד להעשיר את מי התהום. 

הטראסות והשטחים הירוקים, משמשים בכל ימות השנה ובפרט בעונה היבשה כתוספת משמעותית למגוון החי כמו גם למגוון הצומח. כיום מיושמת השיטה גם באינדונזיה, רוסיה ובארצות הברית.

מתוך World Economic Forum

בורות חלחול

בור חלחול הוא פתרון פשוט וקל המשמש להחדרת מי הנגר אל תוך האדמה באופן שימנע מהמים ללכת לאיבוד או לגרום להצפה. שימוש בבור שכזה מקל על העומס במערכות הניקוז העירוניות, מרחיק את מי הנגר מקרבת המבנה, מפחית חדירת רטיבות ומונע הצפה בבתים. בר חלחול הוא למעשה צינור המגיע בקטרים שונים ואת מיקומו, קוטרו והעומק אליו יוחדר, קובע מהנדס או יועץ קרקע, על פי כמות המשקעים באזור וסוג האדמה הנמצא בשטח.

הרעיון הוא להחדיר אותו עד שהוא מגיע ופוגש באדמה מחלחלת או לחלופין, אל מי התהום.  לבור החלחול יתרונות רבים: הוא מונעה הצפה בחצר הבית, מרחיק את המים מיסודות המבנה ומונע רטיבות, מגן על מערכות איטום תת קרקעיות, מקל על העומס במערכות הניקוז העירוניות ומשמר את מי הנגר באמצעות החדרתם לקרקע.

תכנון רגיש למים של כבישים בינעירוניים

נגר הכבישים הוא מקור לזיהום של מתכות כבדות, תרכובת פחמן, בליה של הכביש ומתקניו וזיהום מכלי הרכב כגון שחיקת צמיגים, דלק, שמנים, נוזלי קירור ועוד. פיתוח גישות שונות לניהול נגר הכבישים הוביל למציאת פתרונות המיועדים לטפל במים הזורמים מהכביש, לשפר את איכותם ובמקביל למנוע הצפות.

אחד הפתרונות הוא תכנון מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר כבישים המשלבת מטרות שישומן יאפשר שימור מרבי של מי נגר מכבישים עירוניים ולוקחות בחשבון את שמירה על פוריות הקרקע, השהיית הנגר והחדרתו דרך קרקע, אבנים וצמחיה, יצירת גופי מים מקבלים כמו צמחיה, בריכת חורף, נחל טבעי ומי תהום וחיזוק המגוון הביולוגי וצמצום השפעות קיטוע הכביש.

כל פתרון חייב לקחת בחשבון את בטיחות הכבישים ולהיות מותאם לתנאים הפיזיים של סוג הכביש ורוחבו, כמויות הנגר הזורם במערכת, סוג הקרקע ותנאי האקלים. האמצעים הללו אמורים להיות משולבים כחלק בלתי נפרד ממערכת הניקוז של הכביש ותכנון הנוף. 

כפי שסקרנו כאן, ישנם לא מעט פתרונות למניעת ההצפה הבאה, רק לבחור וליישם. חשוב לדעת – הצפות מי גשמים אינה גזירת גורל, הם רק מצריכים תכנון נכון.

רוצים לבדוק איזה פתרון מתאים לכם? התקשרו אלינו עוד היום ונקבע פגישת ייעוץ!

כתוב/כתבי תגובה

לקבלת הצעת מחיר ללא התחייבות

הודעתך נשלחה בהצלחה!
נהיה בקשר בהקדם