מרחב ביוספרי – ראיון עם אדריכלית הדס בשן

מיתוג בינלאומי על ידי מרחב ביוספרי – ראיון עם הדס בשן

שמירה על הסביבה ושיתוף הקהילה בתהליך, עשוי להתגלות כעסק משתלם למדי. כך נוכחו תושבי מועצה אזורית מגידו באזור רמות מנשה, אשר עברו תהליך להכרתו כמרחב ביוספרי. את התהליך יזמו ראשי המועצה בשותפות עם קרן קיימת לישראל וניהלה אדריכלית הדס בשן, אז מהנדסת מועצת מגידו והיום מקדמת תהליך דומה במצפה רמון, המדגישה כי למעשה, בנוסף למרחב במגידו קיימת שמורה ביוספרית אחת נוספת בארץ – שמורת הכרמל, שפועלת כשמורת טבע ומנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים ללא שיתוף פעולה מצד התושבים באיזור.

 

שאלנו את הדס בשן מהו בכלל מרחב ביוספרי ?
ביוספרה היא המעטה החי של כדור הארץ המשותף לאדם, לבעלי החיים ולצומח. הרעיון העומד בבסיס מרחב ביוספרי הוא הסדרת כללי התנהגות התורמים לאיזון בין האדם לסביבה ושמירה על ערכי הטבע כדי לדאוג לאיכות חייהם של הדורות הבאים. בין השאר, זו דרך לקרב את השירותים לתושבים. לגדל מזון בבית, לדאוג שהשירותים שצריכים לקבל יהיו קרובים, לחסוך זמן יקר, כסף ולהפחית פגיעה בסביבה על ידי צמצום הנסיעות. ליווי לבניה ירוקה - מידע על מרחב ביוספריתכנון עירוני מתחשב מאפשר לאנשים בקהילה לקיים את עצמם בלי לבזבז את משאבי הטבע ולשמור עליהם לדורות הבאים. לדאוג שגם לילדים שלנו יהיו עצים, שהדור שלנו לא יכלה את הכל. האם אני יכול לקיים גינון שלי אישי ? איפה אני יכול לגדל ירקות ופירות בלי לנסוע רחוק ? מדובר על תהליך חברתי – סביבתי, המעמיק את מעורבות הקהילה והרשות המקומית, ומאפשר לכל אזור למנף את המרחב מבחינה חברתית – כלכלית – סביבתית. לדוגמא : תיירות ספורט, תיירות מורשת וכו’.

 

מה האתגר הגדול שלך בקידום מרחבים ביוספריים ?

לאורך שנות פעילותי בתחום הקיימות בהיבטים הרחבים שלה והביוספירה, נוכחתי לדעת שקיים אתגר של הנגשת המידע לאנשים. מדובר לכאורה על רעיון פילוסופי מורכב שצריך להאמין בו ולהירתם אליו כדי להפוך אותו למציאות. בפועל, המרחב הביוספרי הוא כלי ארגוני, ניהולי, מפותח מאוד וברמה גבוהה. למעשה הוא כלי אחד מתוך סדרת כלים שיישומו יכול למקסם פוטנציאל ברמה הכלכלית-קהילתית. התהליך אינו מתאים לכל יישוב ואיזור ובמהותו מיועד לאזורים פתוחים המשלבים מגורי אדם וניתן לבצע בו התאמות שישלבו אותו גם באזורים עירוניים (במסגרות שונות).  נדרשת התאמה מקומית בהתאם לסוג המגורים והפעילות האנושית: אזור עירוני או כפרי.

 

כיצד השינוי בא לידי ביטוי בעיני האנשים ?

אנשים מהיישוב חיו את חייהם כמו כולם. נסעו למקום העבודה גם אם היה רחוק, תקשרו לפי הצורך וניהלו את חייהם בסביבה של טבע ונוף, אך באופן שאינו ממקסם את פוטנציאל הקשרים בקהילה.

 

איך האנשים שחיים שם מרגישים לפני ואחרי ?

אדם שחי ביישוב שנמצא בתהליך הפיכה למרחב ביוספרי, יוכל להרגיש שהוא שותף במשהו גדול שיתרום לו ולקהילה שלו באופן משמעותי. הן מבחינת הלכידות הקבוצתית והן מבחינת הפוטנציאל הכלכלי שמיתוג שמרחב ביוספרי טומן בחובו.

 

האם השינוי מחזיק לאורך זמן ?

הצלחת התהליך תלויה בשני גורמים עיקריים : א. התושבים. ב. ראש הרשות. במגידו לשם המחשה, התחלף בבחירות האחרונות ראש מועצה וכל התהליך נתון כעת במבחן. האם ראש המעוצה החדש יתמוך ויעודד את המשך הפעילות מתוך הבנה שמה שנעשה עד כה יתרום לו וליישובים בראיה עתידית או שיבחר לוותר על הפעילות ואז יקשה לתושבים המעונינים בכך להמשיך את הפעילות המבורכת.

 

שינוי תודעתי בכל הרמות על קצה המזלג ליווי לבניה ירוקה - מידע על מרחב ביוספרי

מחויבות לקיימות היא תהליך של שינוי תודעה שבכדי שיצליח, צריך להתרחש בכל הרמות : ברמה האישית, המשפחתית, חברתית, קהילתית, ארגונית. תהליכי שינוי תודעה כפי שידוע, אינם פשוטים ולא קורים ביום אחד. במיוחד כשהשינוי לא מתחיל מהקהילה, מתוך בחירה של התושבים, אלא מנוהל על ידי גורם שמחליט לחולל את השינוי. כדי ששינוי יצליח, יש לפעול בדרכים יצירתיות על מנת לשווק אותו להמונים ולתת להם תמריצים של כדאיות כלכלית, חברתית וארגונית. כי הם, בסופו של דבר, יניעו את התהליך ויצטרכו לנווט אותו מעכשיו ועד בכלל. לדוגמא: יש מפעלים בקיבוצים, שאם יקבלו תו תקן של מרחב ביוספרי, יוכלו למנף זאת לשיווק בינלאומי. כמי שעבדה במשך שנים ברשות מקומית, הבנתי שבשביל לנהל קבוצות של אנשים צריך חוקים ומסגרות. וכדי שהשינוי יצליח לטווח ארוך, השינוי צריך להתחיל מלמטה, בחינוך, שכנוע וגיוס של מבוגרים וילדים. האם תמיד כולם היו בעד ומה עושים עם המתנגדים ? טבעי שלא בכל אוכלוסיה כלל התושבים יסכימו על אותם רעיונות. אם יש גרעין חזק, התודעה תתמיד ותתחזק. חלק מיתרונות המרחב הביוספרי הוא היותו פלטפורמה לניהול הקונפליקט בין שימור ופיתוח.

 

הפרויקט הותנע כבר בשנת 2008, כשלרוב הציבור המושגים ביוספרה, בניה ירוקה, קיימות היו לא מוכרים או סיסמאות במקרה הטוב. איך הגעת לזה ?

התחלתי ללמוד את הנושא בשנת 2000 לאחר כשעסקתי במשך שנים באדריכלות והייתי מהנדסת המועצה כשבע שנים. הגענו לנושא כאשר עסקנו, בשיתוף קק”ל בתכנון תכנית אזורית אחרת.והתחלנו יחד לעניין את ראש המועצה בחזון. הנושא קיבל תנופה בשנת 2004 עם הבחרו של חנן ארז לתפקיד ראש המועצה ובפועל יצא לדרך בשנת 2006. במגידו היתה פתיחות כי הרעיון של לשמור על הפשטות התאימה לתושבי המועצה האזורית ולקבוצה גדולה היה רצון להשתתף להשפיע. ניהול התהליך חייב גם אותי לקחת אחריות ומגבלות, לא לוותר במשך השנים, תוך שאנחנו מגייסים תקציבים ושותפים לדרך. תקציב התכנון היה כ- 800,000 ₪. תקציב לא מבוטל לרשות לא עשירה כמו מגידו.

 

תהליך מדהים שסחף את התושבים לעשייה

ליווי לבניה ירוקה - מידע על מרחב ביוספרי ייחוד התוכנית היה ביישומה. לשמחתי זכינו לעבודה עם הציבור והקהל ברמת אכפתיות ומחויבות מאוד גבוהה. ראש המועצה הבין שלא די באישור שלהם לתוכנית ושמהותי שהעובדים ותושבי המועצה יהיו שותפים להכרת הפרויקט כמרחב ביוספרי. חלק מהאג’נדה במגידו, היתה לפתח עבודה משותפת ועקבית עם הציבור. לתת להם להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות ולקיחת אחריות על השינויים, מתוך הבנה שהם יצטרכו להמשיך לתמוך ולקדם את המרחב הביוספרי בראיה עתידית. מורכב לעשות תהליך של שינוי אך בעוצמה דומה – מספק. הדרך היתה רצופת חששות אך התוצאה היתה ועודנה תהליך יוצא דופן.

 

הכרה באזור מצפה רמון  כמרחב ביוספרי

מזה תקופה, פועלת בשן בסבלנות ובנחישות לגבש תהליך דומה במצפה רמון. בשנת 2012 נכנסה מצפה רמון לתהליך חברתי – סביבתי עמוק שבסופו, כך אנו מקווים, יהפוך היישוב  והאזור למרחב ביוספרי. שותפים לה קבוצות עניין בישוב וסביבותיו, מתוך אמונה שהתוצאה תמנף את הישוב והאזור מבחינה חברתית וכלכלית. תו התקן הבינלאומי של אונסק”ו ניתן ליישוב המתוכנן כחלק מהמרחב סביבו, טבעי ואנושי כאחד, אך לדעת בשן מיתוג מצפה רמון מבחינה חברתית – כלכלית יהיה בעל ערך לתושבים לא פחות מתו התקן עצמו. קבלת תו התקן מאונסקו מחייב יצירת מערכת כללים לשמירת האיזון בין פיתוח ושימור, וכמובן עמידה בהם. היוזמה לתהליך היא של המועצה המקומית ורשות הניקוז ים המלח, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומרכז מדע רמון.

 

אל מצפה רמון הגיעה במקרה לאחר ששנים אהבה את המקום ואת הרעיון שצריך ואפשר להזיז שם הרים (לא תרתי משמע). “תמיד חשבתי שמצפה רמון קלאסי ליחסי אדם סביבה. הסביבה כל כך דומיננטית. עוד לא נכנסו לתנופה. עכשיו, לאחר שנבחר ראש העיר החדש, זו הזדמנות מצוינת להעז, לרתום אותו ואת הקהילה ולייצר אג’נדה משותפת עם התושבים והגופים הפועלים באזור”.

 

איך הפכת לאחת מנושאי הדגל של קידום המרחב הביוספרי בארץ ? ליווי לבנייה ירוקה - מרחב ביוספרי

לא קמתי עם חלום. עברתי תהליך והבנתי שעלינו לקחת אחריות ולפעול אחרת. היום אי אפשר רק לרדוף אחרי החומריות. זה החל משילוב של רצון לעשות טוב, לחפש איפה אני יכולה לתרום והתחברות ליכולות האישיות שלי. באתי מתחום הבניה ועם הזמן התכווננתי לשיתוף ציבור בתכנון ופיתוח תוכניות אסטרטגיות מרתקות ארוכות טווח שיוצרות קיימות ואיזון. אני מאוד אוהבת את העבודה הציבורית שמאפשרת לגייס את הניסיון וההשפעה הציבורית לשיפור חיים של הרבה אנשים. הדס אגב, חיה חיים עירוניים לאחר שנולדה, גדלה וחיה שנים רבות במגידו. חשוב לי להדגיש שאני לא מחוללת את השינוי. הוא מתרחש כקסם רק כשמערך הניהול פועל בשיתוף עם התושבים. הרעיון הוא לייצר בתהליך מבנה ארגוני שיודע לנהל את עצמו ונעזר באיש מקצוע כמוני וכמו אחרים כדי לחשוב, לפתח וליהנות מניסיונו ומדעותיו. במצפה רמון כמו במקומות אחרים בארץ המימון מוגבל בזמן ולכן זה הזמן ליצור ולהטמיע שינויים.

 

איך את מצליחה לרתום לתהליכים המורכבים (והמושקעים פיננסית) ראשי יישובים, צוותים עירוניים ועוד ?

אם נתייחס ספציפית למצפה רמון, מדובר בקבוצת אנשים פעילה שמבינים שהפרויקט  מורכב וצריך להבין מה ניתן להוציא מתוכו אל הפועל. חשוב לי להדגיש שכדי לשכנע את אונסק”ו שמגיע למצפה תו תקן של מרחב ביוספרי, צריך שלתושבים יהיה מאוד אכפת. אני לא מנהלת את היישוב אלא מביאה מנסיוני. הרצון לשנות צריך להיווצר בראש ובראשונה אצל ראש המועצה, אנשי מפתח ביישוב וברשות. בחצי השנה האחרונה, למדה בשן עם הצוות המקצועי העובד עימה את מרקם היישוב ומה יכול להניע את תושביו על מנת להציע את התהליך הנכון עבורם. אין שבלונה אחת שמתאימה לכל היישובים. יש בסיס של עקרונות עליהם אני מתבססת אך אין “העתק – הדבק”. בכל יישוב יש תרבות ניהול אחרת, התנהלות אחרת, חיים אחרים.

 

עקרונות להצלחת התהליך במצפה רמון

במצפה מתקיים פיילוט שבו הדס וצוותה עובדים עם קבוצה ציבורית בנושא חינוך וקהילה. ( מתוך שלושה נושאים משמעותיים מהם מתכננים לגזור תת קבוצות). אחד העקרונות המנחים אותה הם “חפשו את הציבור”. לאיזה ציבור ניתן להגיע ואיך ניתן לשמוע את כולם, לתת להם במה, לזהות את הציבורים (האוכלוסיות השונות), את האנשים שמדברים איתם. לשכנע אותם להשתתף. לפתח שפה אחת בקרב הציבור. למצוא תחומי עניין משותפים. לא תמיד מצליחים כי אנשים שונים ויש קבוצות שזה לא מעניין אותם. קבוצות שהערכים של קיימות ומרחב ביוספרי לא מובן להם ולא מדבר אליהם. אלו קבוצות שחלקן מנהלות אורח חיים מקיים באופן טבעי. במצפה רמון לדוגמא יש קואופרטיבים מתקדמים שמושכים קבוצות מכל הארץ ללמוד מהם. הדבר נוצר בשל צורך כלכלי בגלל הבידוד של היישוב.

 

אין קיימות סביבתית בלי קיימות חברתית ליווי לבנייה ירוקה מרחב ביוספרי

אי אפשר לדאוג לסביבה בלי שאתה דואג לשכן שלך. אם לא אכפת לך מאיכות החיים של הבן אדם אין לך אחריות חברתית ואז בדרך כלל אין אחריות סביבתית. במצפה רמון אנשים נאבקים להתקיים. אם יפתחו שיתופי פעולה מוצלחים, כולם ירוויחו וגם הסביבה.

 

למה חשוב שהאזור יקבל הכרה של אונסק”ו ומה נדרש כדי לשכנע אותם ?

מרחב הביוספרי המוכר על ידי אונסקו הוא סוג תו תקן. כשאתה בוחר לקחת על עצמך את התקן אתה ממותג ברמה גבוהה ובינלאומית. מה שנדרש כדי לשכנע אותם הוא להיות מומלץ על ידי הועד הישראלי של אונסק”ו בהחינות סביבתיות ועמידה בתנאי התכנית שרובם אקולוגיים כי התו נולד מהצור בשמירה על הטבע. יש למלא מסמך מאוד נוקשה ואז לעבור את בחינתם של אנשי מקצוע, פוליטיקה, התייעצויות ובדיקות של גופים של אונסק”ו.

 

אחרי שמקבלים הכרה נבדקים כל 10 שנים, על המרחב לעמוד במה שהציב לעצמו.  

בעיני, אומרת בשן, זה עניין של מיתוג ומיתוג בינלאומי זה לא עניין של מה בכך. זה מחייב את המרחב לעמוד בסטנדרטים, בבניית מערכת ארגונית מחייבת, מחקרים, פיתוח. זו הדרך שהשינוי יהפוך לחלק מהחיים. קחו לדוגמא את התיירות. אם עשית את כל התהליך ותושבי היישוב באמת החלו להתנהל אחרת – כולם ירוויחו מכך ובגדול.

 

התיירות כך התרשמנו, תופסת חלק משמעותי במרחב ביוספרי. תיירות ספורט, תיירות מורשת, תיירות חקלאית, תיירות גורמה, תיירות מלונות בוטיק, תיירות ידע וכו’ מדוע ?

באופן טבעי, במיוחד במצפה, יש עניין של תיירות מדבר. אתה יכול להרוויח מאורח החיים הייחודי שלך. אתה מוכר את מה שמיוחד, שבגללו אתה שונה, שבגללו עשית מרחב ביוספרי. נקי, שקט. חלק מהתפקיד שלי הוא להעניק לרשות ולתושביה כלים שיווקיים כדי שיראו איך הם ירוויחו כלכלית.

 

איך המרחב הביוספרי תורם למיתוג האזור ובעיני מי ? כיצד זה הופך את האזור ליותר אטרקטיבי ? במגידו לדוגמא השינוי כבר מובנה. השיתוף האינטנסיבי של האנשים במה שעושים מחלחל לכל מיני תחומים. •    הוטמעו תכניות קיימות בגנים, חווה אקולוגית ייחודית שמדגימה ומלמדת דברים בפועל בניהול בית הספר המקיף המושך ילדים מכל מוסדות החינוך באזור.

•     בחווה פותחו שירותים מורחבים בתחום הקיימות, לרבות פרמה קאלצ’ר.

•    שיתוף הציבור הורחב ונהפך לחלק בלתי נפרד מהניהול היומיומי.

•    אשכול ההנדסה עובד עם צוות תכנון ציבורי ש הפך לגורם מייעץ בקבלת החלטות עקרוניות.

•    כשיישוב עושה היום תוכנית להרחבה, יש לשתף אקולוג בצוות התכנון.

•    מתחילים לדרוש בתב”עות בניה מקיימת..

•    קם פורום נשים, ציבורי, פתוח. חשוב להדגיש ש”בהגדרה” שיישוב כפרי אינו מקיים בגלל הצפיפות הנמוכה, הצורך בכלי רכב, בתים על שטחים גדולים, מיעוט התחבורה הציבורית. מול זה כל המים מטוהרים וחוזרים לחקלאות. יש עדין צורך שתהיה מחשבה על הבניה, בידוד הבתים, מיקום הבית כדי לנצל את יתרונות השמש והרוח. ביישובים כפריים חשוב לתכנן כיצד מעודדים מפגשים בין אנשים וחיי קהילה.

 

בשל התקציב המצומצם, ישנם בעלי תפקידים הממלאים תפקיד כפול. “חבישת שני כובעים” לא יוצרת ניגוד אינטרסים ?   ליווי לבניה ירוקה מרחב ביוספרי

ניגוד אינטרסים מתקיים פה באופן טבעי. על הצוותים להגן על האינטרסים אך גם לדאוג שתהיה מספיק “שמנת” לכולם. בעולם אוטופי רצוי שתהיה הפרדה. בפועל זה מצריך יכולת גבוהה של התנהלות וחלק משמעותי בעיסוק שלנו במגידו היה לבחון איך אנחנו מדברים ואיך אנחנו מתנהלים. בשן לשם המחשה, כיהנה כמהנדסת המועצה עם אחריות ומטרות מסוימות, ובישיבות אחרות תפקדה כחברת צוות במרחב ביוספרי. דבר שחייב הרבה מחשבה ויושרה כי לעיתים האינטרסים הם שונים. בחו”ל, לדוגמא, מתאם מרחב ביוספרי ממונה על ידי המדינה וממומן ואז הוא חיצוני ועוסק באינטרסים של המרחב.

 

ממה שעולה, תהליכים מקיימים שקידמת והצליחו עד כה היו בפריפריה. יתכן ששם יש יותר נכונות ופתיחות להתגייס לתהליכים ? האם את מאמינה שאפשר לקרב וליישם את אותם תהליכים גם במרכז הארץ ? בתל אביב ?

הקמת המרחב ביוספרי נעשה באופן התנדבותי. ניתן לקיים אורח חיים מקיים  גם בערים ויש לכך דוגמאות רבות. עבור עריםבעיר יש תוכניות אחרות ברמה הבינלאומית. ECEF  שמחפש דרכים להפוך ערים למקיימות. Urbis  שמתכתבת עם רעיונות של מרחבים ביוספרים בצורה מעניינת. בירושלים סגנית ראש העיר הקודמת קידמה בירושלים עשייה בתחום וקידמה את ירושלים ברמה הבינלאומית ואף גייסה תקציבים. מה מאתגר בקידום מרחב ביוספרי ? המרחב לא יכול להתקיים אם לא מטפחים אותו כל הזמן. האתגר הוא ליצור מערכת כללים מוסכמת ומערכת ארגונית שיודעת לעבוד עם מערכת הכללים. להמשיך לנהל מחד ולהיות קשובים לציבור מאידך.

 

מה החזון שלך ? אני פשוט רוצה לפתח ולהיות שותפה לתהליכי שינוי ויצירת מערכות מאוזנות לניהול החיים שלנו פה, על פני האדמה.

 

לקבלת מידע נוסף על פיתוח מרחב ביוספרי או בנייה ירוקה התקשרו 1-700-701-075

או לחצו כאן להשארת פרטיכם ונחזור אליכם בשעות הקרובות.

פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום או התחייבות.

 

 

 

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.