אם יש משהו להגיד עלינו הישראלים זה שאנחנו לא כל כך טובים במחאות, אולי אפילו נגזים ונגיד שרובן לא ממש מצליחות, אבל דווקא מחאת ההורים מתל אביב כנגד שימוש בכלים חד פעמיים בגני הילדים ובצהרונים, הצליחה ובגדול והעלתה לסדר היום נושא חשוב מאין כמותו.
באוקטובר האחרון, הפגינו הורים לילדים מרחבי תל אביב בבקשה לחדול משימוש בכלים חד פעמיים שימו לב לנתון הבא שהם הציגו:
״בתל-אביב יש היום כ- 650 גנים, ועוד 650 כיתות א׳-ג׳, בכל יום את ארוחת הצהריים מגישים לילדים בכלים חד-פעמיים הכי זולים שיש, כשהמזון נכנס אליהם רותח. מעבר לשינוע המזון בחד-פעמי, הוא מוגש לילדים בצלחות חד-פעמיות וכלי פלסטיק שאין אפשרות למחזר במדינת ישראל. כל יום בתל-אביב בלבד נזרקים 100 אלף כלים חד-פעמיים – 20 מיליון בשנה.״
אכן יוזמה מבורכת שאומצה על ידי עיריית תל אביב, אך הדרך עוד ארוכה.
מי הם אלופי השימוש בפלסטיק החד פעמי?
היקף השימוש בפלסטיק חד פעמי בישראל הוא מהגבוהים בעולם והיא נחשבת למדינה מובילה בזיהום פלסטיק ביחס לגודל האוכלוסייה. משק בית ישראלי מוציא בממוצע בשנה סכום של 776 ש״ח על כלים חד פעמיים כששני החגים – פסח ויום העצמאות הם הזמן בו משתמשים הכי הרבה בכלים חד פעמיים. (גם החברה החרדית תורמת את תרומתה בשימוש הגבוה בכלים חד פעמיים.)
שימוש בפלסטיק גורם לזיהום סביבתי חמור ולפגיעה בבריאות, בעוד שמדיניות מחזור הפסולת שלנו היא מהנמוכות. בישראל כ 80% מהפסולת מוטמנת בקרקע בעוד שרק 20% מהפסולת מועברת ממחזור.
המשבר הבא כבר בדרך
מחקר של קרן מק׳ארתור מצא כי אם לא יהיה שינוי, האוקיינוס יכיל עד לשנת 2025 על כל טון דגים – טון פלסטיק. עד 2050 תעלה כמות הפלסטיק על כמות הדגים. מחקרים נוספים מצאו שאריות ״מיקרו-פלסטיק״ במי השתייה ואף בצואת בני האדם כך שהפלסטיק מהווה כיום איום על בריאות הציבור. רק לאחרונה נמצאו בים התיכון נוכחות של זיהום פלסטיק בכ 20% מהדגים שנדגמו.
בישראל, לא רק שאין ירידה, אלא אף יש עליה בשיעור הפלסטיק בפסולת. ומבחינה של הרכב הפסולת הכללית ניתן לראות שינויים שאינם לטובה – נכון להיום מרכיב הפסולת העיקרי הוא אורגני 40% מכלל משקל הפסולת העירונית הממוצעת (שאריות מזון). אחריו הנייר והקרטון ולאחריהם הפלסטיק. ומה שמדהים זה שהנייר והפלסטיק נמצאים בעלייה לעומת המרכיב האורגני שהוא בירידה. (מתוך סקרי הפסולת של משרד להגנת הסביבה)
על פי ההערכות, 90% מהפסולת הנמצאת בחופי הים הם פלסטיק ומתוכם 38% כלים חד פעמיים.
סכנה בריאותית חמורה
מוצרי פלסטיק ובתוכם כלים חד פעמיים אינם מתכלים. הם מתפוררים בסביבה בה נותרו ומשאירים שאריות מיקרו־פלסטיק. שאריות אלה מגיעות אל מי השתייה, למזון, ובסופו של דבר לרקמות הגוף שלנו. פלסטיק חד־פעמי מהווה איום על בריאות הציבור, למרות שכרגע עדיין לא ניתן לאמוד את השלכותיו המלאות.
מיקרו-פלסטיק נמצא גם בתכשירי קוסמטיקה כמו ג׳ל רחצה, מוצרי פילינג ומשחות שיניים (משחת שיניים מכילה בין 5,000 ל 95,000 חלקיקי פלסטיק). החלקיקים הללו נשטפים ומגיעים לשפכים העירוניים, למי התהום, לנחלים ולים.
ויש גם נזקים כלכליים
על פי הערכת האו״ם: הנזקים לענף הדיג, התיירות, הספנות ועוד, הוערך בכ 13 מיליארד דולר בשנה וכולל פגיעה קשה באלמוגים, מוות צבים ויונקים ופגיעה במגוון הביולוגי.
על פי הערכת האיגוד הכלכלי של מדינות אסיה: זיהום החופים גורם לירידה בתיירות וזה מאלץ את הרשויות המקומיות להוציא סכומי כסף גבוהים לשיקום (כ1.2 מיליארד דולר בשנה), ניקיון ואכיפה.
בישראל מושקע סכום של 12 מיליון קל בשנה בתכנית ״חוף נקי״ של המשרד להגנת הסביבה.
יש מה לעשות!
העשייה לצמצום הפלסטיק והשימוש בכלים חד פעמיים צריכה להיעשות בשני מישורים: האחד המישור האישי-אזרחי והשני המישור החקיקתי.
אחריות אישית וצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי, הוא אחד הפתרונות העיקריים אותו יש ליישם. אולם בהיעדר אחריות אישית, יש לחוקק חוקים שימנעו מהתעשיינים ומהציבור שימוש מוגזם בפלסטיק.
הממשלה צריכה בראש ובראשונה לגבש תכנית פעולה שתכלול: איסור חלוקת שקיות בכל מקום (לא רק ברשתות הגדולות), איסור על שיטות ייצור הפוגעות במחזור, הטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, הגבלת השימוש במוצרים חד פעמיים שיש להם תחליף והכי חשוב הקצאת משאבים ואכיפה, עידוד הקמת מרכזי מיחזור.
פעולות הסברה הן הכרחיות כי הן אלה שיגרמו לאזרח להבין את הסכנות שבשימוש בפלסטיק חד פעמי ולצמצם את השימוש בהם.
אין כמו דוגמא אישית
לאחרונה פנתה החברה להגנת הטבע ל 50 גופים במשק הישראלי בבקשה לחדול מלהשתמש בכלים חד פעמיים. רק שני גופים נענו לבקשה וביניהם בית הנשיא וחברת אינטל. אז נכון, אנחנו עדיין לא שם אבל אין מה להתייאש. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי בני דור ה Y מביעים נכונות גבוהה יותר לשלם על מוצרים הנחשבים ידידותיים יותר לסביבה או כאלה שיש להם ערך מסף חברתי. כמו כן הולכת ומתרחבת מגמה של גופים עסקיים רבים ברחבי העולם היוזמים מהלכים עסקיים על מנת להתאים את העשייה שלהם לעידן משבר האקלים או לדרישות הצרכניות הגוברות למוצרים הפוגעים פחות בסביבה.
אנו בחברת ׳תכנון ירוק בע״מ׳ אמנם עוסקים בבניה ירוקה אך עבורנו השמירה על הסביבה, הפחתה בפלסטיק ושימוש במוצרים המפחיתים פגיעה בסביבה זו דרך חיים.
הנתונים נלקחו מאתר עמותת צלול ומדו״ח הלחץ של עמותת אדם טבע ודין
