טוקיו איבדה את ציפורי השיר. מהפכה ירוקה פרצה בעיר. במקום שכותרת הקמפיין שלהם תהיה “להחזיר את הירוק לעיר”, דיברו על “להחזיר את ציפורי השיר” והקמפיין הכה גלים. כיום ניתן לראות בטוקיו ירוק שמציץ מכל מיני פינות וגגות, בישראל יותר עיריות מבינות את התועלות של גג ירוק ובפעם האחרונה שבדקנו, מצאנו שמגדלים חסה על הגג של דיזינגוף סנטר…
מבנים שבנויים עליהם גגות ירוקים, ולאחרונה גם קירות ירוקים וחזיתות מגוננות, נראים יותר ויותר ברחבי העולם. האם זה טרנד עיצובי בלבד? מומחים קובעים כי שילוב הצמחייה במבנים הוא פתרון איכותי למצוקת הנוף הירוק שהולך ומתדלדל עם תופעת האורבניזציה, וזה אפילו כלכלי.
עלותו של קיר ירוק שבנוי מאדניות, יכול לנוע בטווח שבין 800 ל-1,500 שקלים למטר רבוע. תחזוקה שנתית של קיר ירוק עולה כ-10% מעלות הפרויקט, והחיסכון באנרגיה יכול להחזיר את ההשקעה תוך שמונה שנים או פחות.
לקירות ירוקים יש הרבה ממדים. אם נכנסים לשיקולים אקולוגיים רחבים יותר, אזי צמחים סופחים פחמן דו חמצני ומסייעים להפחתת העומס מבועת החום העירונית, אותה תופעת מיקרו אקלים שיוצרת חום רב יותר בלב הערים מאשר באזורי הכפר. הסיבה לכך פשוטה – בניינים, רחבות וכבישים פולטים חום ומחממים את הסביבה, בזמן שהשטחים הירוקים סופחים חום. ניתן להקל על החום בערים הגדולות על ידי שימת דגש על הקמת גינות על גגות ולאורך קירות של בניינים. יפה יותר. נעים יותר.
השהיית מי גשמים בעת אירועים חריגים היא עוד יתרון משמעותי של גגות ירוקים. בזמן שהסביבה העירונית מלאה במשטחים קשים שמתמלאים במי שיטפונות, הגג משמש כמיכל אגירה גדול. מצע הצמחייה שבו סופח חלק מהגשם, מחזיק את המים ומשחרר אותם למערכת העירונית באיטיות נוחה. גגות ירוקים גם מסייעים לשמירת המגוון הביולוגי שנעלם מהעיר. גם אם הגגות פחות נגישים, הדבר מאפשר, למשל, בית קינון לציפורים.
פול פרידברג, אדריכל נוף אמריקאי, הפך גג של ספריה באוניברסיטת ‘פורדהאם’ שבניו יורק, למרכז חיי הקמפוס באמצעות גג ירוק. המקום עשיר בדשא, עצים, פינות ישיבה, פסלים ומתקני ספורט. האוניברסיטה פתחה את הגן לציבור ועיריית ניו יורק אפשרה לבנות במקום מדרגות ומעלית שמזמינה אנשים לעלות מהרחוב לפארק המדהים שבאמצע העיר. כך בפעולה פשוטה, מנהטן הצפופה זכתה לעוד פארק יפהפה.
מאחר שהאויב הכי גדול של מערכות האיטום של הגגות הם קרינת השמש והחום, גג ירוק מבטיח קיום ארוך טווח של מערכת האיטום. גינות ירוקות יכולות להיווצר גם על גגות קיימים, כאלה שכביכול אי אפשר להעמיס עליהם משקל נוסף. עובדה היא שכיום ניתן למצוא בישראל גינות גג שמלבלבים עליהן עצי צאלון בוגרים.
איך משקים אותם? ככה. במסגרת הבנייה הירוקה ניתן להגיע לכך שמי המזגנים של הבניינים, שמייצרים כמות גדולה של מים, משקים את הצמחייה שעל הגגות והקירות הירוקים. באמצעות מערכת מים מושבים ניתן להוליך את המים העודפים למכלי אכסון. מערכת נוספת שמנטרת את איכות המים, מוסיפה את מה שחסר מבחינה כימית כמו גם את מי המזגנים. מערכות מיזוג שכאלה מייצרות די מים כדי ‘לפרנס’ את שלל הצמחייה שעל הקיר או על הגג הירוק, מאחר שמדובר במערכות חכמות, פשוטות למדי וחסכונית במים.
בניית גינות ירוקות על גגות של מוסדות חינוך יכול להיות יישום שימושי עבור כולם, במיוחד כיום כשהערים הולכות ונעשות צפופות יותר ובתי הספר מקבלים פחות מקום. כתוצאה מכך המגרשים ושטחי המשחק נעשים קטנים יותר. בתי ספר שכאלה יכולים להפוך לחזית העשייה הירוקה, מאחר שזה משאב שכל בית ספר זקוק לו. חלק מהגגות ישמשו כמגרשי משחק, חלקם ישמשו כגינות ואחרים יכולים לשמש חקלאות.
בטוקיו, למשל, אחרי ארבע-מאות שנים של אורבניזציה, פרנסי העיר הגיעו למסקנה שאין בה מספיק ירוק, אז הם קבעו בעיר יעדים ירוקים לטווח של עשרים שנה קדימה. כך קרה שבטוקיו, כל גג של בניין מעל גודל מסוים, חויב להקצות אחוזים מסוימים משטחו לגג ירוק. הסיבה העיקרית לכך היתה עצם העובדה שטוקיו איבדה את ציפורי השיר. במקום שכותרת הקמפיין שלהם תהיה “להחזיר את הירוק לעיר”, דיברו על “להחזיר את ציפורי השיר” והקמפיין הכה גלים. כבר כיום ניתן לראות בטוקיו ירוק שמציץ מכל מיני פינות וגגות.
כיום, ערים רבות בישראל יוזמות גינות על גגות, אך האם זה מספיק?
לפרטים ירוקים, לייעוץ וליווי בבניה ירוקה צרו איתנו קשר במספר 1-700-701-075 או מלאו את פרטיכם למעלה משמאל, ונחזור אליכם בהקדם.
