הדרך הירוקה לניהול מי נגר עילי וניקוז

השיטפונות האחרונים בישראל שגבו מחיר כבד בנפש וברכוש, הוכיחו שוב את מה שכבר ברור – שהמרחב העירוני הוא בעל פוטנציאל מתפתח ליישום גישות לאיסוף ושמירה על מי הנגר ושזה אינו  משהו שצריך להקל בו ראש. אם בעבר, התמקדה גישת תכנון הניקוז בעיקר בסילוק מהיר ככל הניתן של מי הנגר, הרי שהיום כבר ברור כי מי הנגר הם בעלי פוטנציאל כלכלי וסביבתי גדול וחשוב ויש לפעול על מנת לרתום אותם לטובתנו.

מה עושים עם כל המבול הזה?

מחקרים מראים כי עד לשנת 2050, 80% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים. בישראל כבר היום עומד שיעור זה על 90% (מתחלק על פני 76 ערים וישובים עירוניים) מה שאומר שיש צורך דחוף לטפל במי הגשמים, כלומר לנהל היטב את מי הנגר העילי ואת הניקוז.

בימים אלה עובדת המדינה על תכנית מחקר מדעית–בין תחומית הקרויה ׳עיר רגישת מים׳ שיש לה כמה מטרות וביניהן פיתוח טכנולוגיות חדשניות לקציר נגר עירוני בחורף. אולם, עד שהתכנית תהיה מוכנה, יש מספר תקנות וחוקים במסגרת הבניה הירוקה, אותם ניתן ליישם כדי לנצל את המשאב הטבעי – הגשם.

חשוב לדעת שכדי לתכנן את שימור הנגר העילי יש לקחת בחשבון ראייה רב תחומית ולשלב בזמן התכנון צוות נרחב של אדריכלים ואדריכלי נוף, ניקוז, פיתוח, ביסוס, גיאולוג, הידרולוג ויועץ לבניה ירוקה ואיכות סביבה.

הבניה הירוקה שביסודה מבקשת ליצור סביבה נוחה ובריאה ולהימנע ככל האפשר מפגיעה במשאבים, פועלת בין היתר על מנת לרתום את משאבי הטבע – כמו מי הנגר – לטובתה לשם שימוש נוסף ולניצול מקסימלי שלהם ועל מנת שלא יהיה צורך להפיק אותם בתהליכים בזבזניים. 

Photo by Jared Ng on Unsplash

למה לשמר את מי הנגר?

ישנן שתי סיבות עיקריות שבגינן שימור מי נגר עיליים נתפש כיעד תכנוני חשוב:

  • מניעת אבדן מי נגר עילי שיהוו תוספת כמותית ואיכותית למשק המים והולכים לאיבוד בעקבות משטחים אטומים – כבישים, מדרכות, גגות, מגרשי חניה ועוד. 
  • צמצום מי הנגר המגיעים למערכות הניקוז העירוניות מה שיאפשר חיסכון בהקמת מערכות ניקוז ותפעולן ויביא לצמצומן.

ישנן מטרות נוספות כמו השקיה באזורי מדבר, מניעת זיהום הקרקע, מניעת סחף ותרומה לנוף ולסביבה.

כיום קיימות שתי תקנות המחייבות התייחסות לנושא במהלך בניה לכל סוגי הבניין:

תמ״א 34

תמ״א 34 הם מכלול התכניות המתייחסות למשק המים בישראל. ביניהן תמ״א 34/ב/4 המתייחסת לאיגום מים עיליים, החדרה והעשרת מי תהום. סעיף 4 בתכנית מתייחס לניצול מיטבי של מי נגר עילי והעשרת מי תהום וניתן למצוא בתכנית הנחיות ופתרונות לשימושים במי הנגר, כמו העשרת מי התהום, השקיה, אגירה לצרכי נופש ופנאי, לצרכי תעשיה וקירור וכן הפנייתם לנחלים לצורך שיקומם או לשימוש אחר.  תקנה זו מחויבת בחוק תכנון ובניה לניהול מי נגר.

תקן 5281

אלה הם סדרת תקנים ישראליים לבניה בת קיימא (בניה ירוקה) ומטרתם לצמצם את השפעת הבניינים על הסביבה. תקן זה עוסק בביצועי הבניין, דרך התנהלות האתר במהלך הבניה, מעודד מערכות לניהול אנרגיה ובקרה לצריכת מים ומדריך את הדיירים לשימוש נכון במערכות אלה. אחד מפרקי התקן מתייחס בין היתר לניהול מי נגר וניקוז ומהווה נדבך חשוב ומשמעותי בדרישות לבניה ירוקה ומהווה חלק מהניקוד להפיכת הבניין לירוק.

הפתרונות הקיימים

  • קציר מים – כשמו כן הוא, משמעותו תפיסת המים רגע לפני שהם הולכים לניקוז באמצעות הארכת המרזבים והכנסתם לאדמה. זוהי שיטה מקובלת בעולם המונעת בריחת מים.
  • בניית אגמים מלאכותיים –  אלה משמשים לאגירת המים ולשימוש בהם.
  • גינות גשם –  או בשמם במקצועי, ביופילטר, הם תעלות או אגנים המשמשים כמצעי סינון המשולבים בהם צמחים ייחודיים. צמחים אלה הינם עמידים למים רבים ומשמשים כנוף ירוק לסביבה כמו גם לסינון.
  • הפתרון הסיני – החלפת הבטון הדוחה את המים בערים לטראסות (מדרגות חקלאיות) ושטחים ירוקים בעלי רצף כמו גגות ירוקים, קירות ירוקים ומדרכות ירוקות. כך המים יספגו יותר בקרקע, יחלחלו אל מי התהום וימנעו נזקים.
  • תכנון נכון של כבישים בינעירוניים –  תכנון מערכת טכנו-אקולוגית לניהול נגר כבישים משלבת מטרות שישומן יאפשר שימור מרבי של מי נגר מכבישים עירוניים ולוקחות בחשבון את שמירה על פוריות הקרקע, השהיית הנגר והחדרתו דרך קרקע, אבנים וצמחיה, יצירת גופי מים מקבלים כמו צמחיה, בריכת חורף, נחל טבעי ומי תהום וחיזוק המגוון הביולוגי וצמצום השפעות קיטוע הכביש.
  • בורות חלחול –  בור המשמש להחדרת מי הנגר אל תוך האדמה. שימוש בבור מקל על העומס במערכות הניקוז העירוניות, מרחיק את מי הנגר מקרבת המבנה, מפחית חדירת רטיבות ומונע הצפה בבתים. 

יש עוד לא מעט דרכים להתמודד עם מי הנגר, על מנת לנצל אותם לשימוש וזה כבר תפקידנו כיועצים לבניה ירוקה, לעזור לכם ליישם אותם בפרויקט שלכם.  

לסיכום, ניתן לומר כי בעקבות העיור המואץ גדל נפח הנגר העילי והיכולת שלו להיספג ולעבור במערכות הניקוז העירוני. אבדן המים כתוצאה מכך מגיע לעשרות אלפי מ״ק לשנה לכל קמ״ר עירוני ועוד ילך ויגדל עקב הפיתוח המואץ. לכן, ישנה חשיבות גבוהה ואף ניתן באמצעים שונים ומגוונים לצמצם את השפעת העיור, על ידי טיפול במי הנגר העילי.

מעוניינים לשמוע עוד? צריכים ליווי לבניה ירוקה? התקשרו עוד היום ונקבע פגישה

כתוב/כתבי תגובה

לקבלת הצעת מחיר ללא התחייבות

הודעתך נשלחה בהצלחה!
נהיה בקשר בהקדם