בשנה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על ההתחממות הגלובלית ועל הסכנה האורבת לכדור הארץ ממש מעבר לפינה. נדמה כי הנערה השוודית גרטה טונברי שהחלה לפעול לבדה למען עצירת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים, העירה את העולם כולו ומה שהתחיל מיוזמה של אקטיביסטית צעירה, התגלגל והפך למחאה עולמית כשהשיא הגיע כמה ימים לפני נאומה באו״ם, בהפגנות בכל רחבי העולם. נדמה כי הציבור שבע מהבטחות של הממשלות ונקט יוזמה להניע אותן באמצעות לחץ דעת הקהל.
מה עשו הממשלות בעניין כל השנים?
ההתמודדות עם משבר האקלים החלה כבר בשנות ה 70 של המאה הקודמת עם ההבנה שקיים משבר סביבתי עולמי והוא ילך ויחריף. ההתחממות הגלובלית היא עליה בטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ שהחלה כתוצאה מהמהפכה התעשייתית (לפני כ 200 שנה) שעיצבה צורות חיים שונות ממה שהיה נהוג עד שהיא קרתה ובראשן הערים המתועשות. התחממות זו יוצרת הקצנה של תופעות מזג האוויר הבאות לידי ביטוי בבצורת, סופות טרופיות, שיטפונות, ברד כבד, הפשרת קרחונים, קיפאון ועוד. כל אלה יוצרים חוסר איזון אקולוגי.
אחת היוזמות הראשונות לטיפול במשבר יצאה מהוועידה הבינלאומית הראשונה של האו״ם בשנת 1992, בה השתתפו מדינות רבות וכונתה ׳הצהרת ריו׳ וגם ׳אג׳נדה 21 ׳ –תכנית פעולה מפורטת וישימה לפעילות מקומית, אזורית ובינלאומית. תכנית הפעולה הביאה לידי ביטוי השקפות אתיות ומוסריות של צדק חברתי וחלוקה הוגנת של משאבים משותפים וכן תכניות הקשורות בפיתוח וסביבה.
אג׳נדה 21 מקומית
אחת ההבנות מיוזמת ריו הייתה שכדי להשפיע בקנה מידה גדול, יש להתחיל קודם כל בבית מתוך הבנה שהתהליכים העולמיים, מתחילים תמיד בקהילה. לכן, המעורבות של הרשות המקומית הוא מרכיב חיוני וחשוב בהשגת היעדים של פיתוח בר-קיימא.
רשויות מקומיות מ-60 ארצות ברחבי העולם, מפעילות בשנים האחרונות שינויים בממשל המקומי ומיישמות תכנית הנקראת ״ערים בנות קיימא״ (sustainable cities ). הרעיון העומד מאחורי תכנית זו הוא לעצב ולבנות יישובים וחיי קהילה שבהם ההישגים החברתיים והכלכליים יהיו לטווח ארוך.
לפיתוח ״בר קיימא״ הגדרה רחבה הנותנת היבטים מגוונים למושג: ״פיתוח העונה על צרכי היום מבלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות לצרכיהם״, ״פיתוח המהווה איזון בין – צורך כלכלי כדי להתגבר על עוני. צורך בהגנה סביבתית על מים, אוויר, קרקע, ומגוון המינים שכולנו תלויים בהם״, ״פיתוח כלכלי השומר ומקדם את הסביבה תוך כדי שמירה וחיזוק השוויון החברתי״
אחד מתוך הנושאים הרבים ב׳אג׳נדה 21 מקומית׳ מדבר על קידום ישובים ״בני קיימא״ מתוך הבנה שאחד הדברים המקשים על המערכת האקולוגית עולמית, הם הערים המתועשות ודפוסי הצריכה של תושביהן. גם מדינת ישראל הצטרפה ליישום מדיניות זו ובשנת 2003 הטילה המדינה על משרדי הממשלה השונים להכין תכניות פעולה ליישומה.
למה לפעול דווקא עכשיו?
בפברואר 2017 אושרה בישראל תכנית אסטרטגית[1] שקובעת כי עד לשנת 2040 יש לייצר מלאי תכנוני של 2.6 מיליון יח״ד דיור ולבנות לפחות 1.5 מיליון יח״ד. זאת אומרת שיש צורך לתכנן למעלה מ 100 אלף יח״ד ולבנות למעלה מ 65,000 יח״ד לשנה. נתון נוסף הוא כי בכל שנה נוספים כ 200 אלף רכבים חדשים לכבישי הארץ ובחישוב פשוט זה אומר תוספת של כ 650 אלף יחידות דיור וכ- 2 מיליון רכבים, רק בעשור הקרוב! כשלוקחים בחשבון שהמשאבים של מדינת ישראל מצומצמים, מבינים כי כעת הזמן הטוב ביותר לפעול.
פורום ה – 15
אחת הדרכים להתמודדות עם אתגרי הערים המתועשות בישראל הוא, פורום ה -15 שמאגד את הערים העצמאיות ומטרתו לפעול לקידום נושאים מגוונים, ביניהם תחום התכנון והבניה. הם הבינו כי הערים הן הזירה העיקרית להתמודדות עם האתגרים האקולוגיים במאה הזו ומוטלת עליהם חובה לפעול למען שיפור איכות החיים וסביבת המגורים. לכן הם יצרו את אמנת פורום ה-15 להגנת אקלים וצמצום זיהום אוויר, כשאחד מדרכי ההתמודדות שלהם היא אימוץ התקן לבניה ירוקה על מנת להפחית את פליטות גזי החממה בתוך הערים ולהתייעל אנרגטית.
התחממות עולמית ופליטת גזי חממה – בניינים אחראיים לשליש מהפליטות הגלובליות!
בהסכם פריז שנוסח בשנת 2015 (ושהצטרפו אליו עד היום 195 מדינות) דובר על שני משברים סביבתיים להם צריך לתת פתרון- ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה. האדריכל אד מזריע (Ed Mazria ) מחלוצי האדריכלות הסולרית בשנות ה 70 , חישב ומצא כי הקמה תפעול ותחזוקה של בניינים אחראיים ל 48% מצריכת האנרגיה בארה״ב (בעולם האחוז אף יותר גבוה) ואם מתייחסים רק לצריכת חשמל, הרי שבניינים צורכים 76% מכלל ייצור החשמל. בישראל, מבנים אחראיים על כ 60% מצריכת החשמל מתוך כלל המשק ועל כשליש מצריכת גזי החממה.
במהלך 40 השנים האחרונות צריכת האנרגיה בבניינים עלתה ב-1.8% בשנה והדרישה צפויה לעלות בעשורים הקרובים עד לשנת 2050 בכ- 60%. בניינים לוקחים חלק בשליש מהפליטות הגלובליות! מסקנה מתבקשת היא כי בניית בניינים הצורכים פחות אנרגיה, תגרום להפחתה משמעותית בצריכת האנרגיה, להקטנת פליטת גזי החממה ולמיתון ההתחממות הגלובלית.
בניינים ׳ירוקים׳ תורמים באופן משמעותי להפחתת ההתחממות הגלובלית!
זו כבר עובדה קיימת שלא ניתן להתעלם ממנה – בניה ובניינים, משמשים כגורם משמעותי בכל הקשור לפיתוח בר קיימא ולהפחתת צריכת אנרגיה.
מיקומם בסביבה עירונית נגישה לתחבורה ציבורית יעילה תפחית שימוש ותלות ברכב, פעולה שתפחית צריכת אנרגיה, רעש ופליטת זיהום. בניה נכונה עם חומרים מבודדים מקור וחום, התאמת כיווני השמש למבנה והצללות מתאימות, יחסכו באנרגיה. התקנת אמצעי חיסכון במים, מחזור מים אפורים, עיכוב והחדרת מי הנגר הנקווים בסביבת המבנה, יאפשרו חיסכון במים.
או במילים אחרות: בניה הלוקחת בחשבון את אילוצי הסביבה ומשלבת אותם בתכנון, באסטרטגיה, בחומרים ובמערכות השונות, יוצרת מבנים חסכוניים המונעים פליטות גזים מיותרות וזלילת אנרגיה.
בניה ירוקה היא לא פריבילגיה, היא MUST!
בניה ירוקה היא הפתרון הזמין ביותר להפחתה באנרגיה, לחיסכון בחשמל ולצמצום זיהום האוויר! בסקר שנעשה על ידי המשרד להגנת הסביבה וחברת החשמל נמצא כי יחידת דיור בבניה ירוקה חוסכת בממוצע כ- 20% בחשבון החשמל מיחידת דיור שאינה ירוקה והמלצות דו״ח עתודות הבניה בישראל לשנת 2018 שהוציא המשרד להגנת הסביבה מדגישות כי ״יש צורך באימוץ גורף ואחיד של הבניה הירוקה בתקנות התכנון והבניה ברמה הלאומית.״
אז אם אתם עומדים לבנות, אל תתפשרו! בניה ירוקה תשפר לכם את איכות החיים, תצמצם לכם את ההוצאות ותעזור לשמור על כדור הארץ מפני אסון אקולוגי.
מתעוררים עכשיו, מכריזים על מצב חירום לאומי!
בתאריך
10.10.19 יתקיימו הפגנות ברחבי הארץ להעלאת המודעות וקריאה ליציאה לפעולה. חברת
תכנון ירוק בע״מ מזדהה עם הקריאה לפעולה ומזמינה אתכם בונים ומתכננים לנקוט יוזמה ולבנות
ירוק.
[1] עופר רז דרור, נעם קוסט, התכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2017-2040, משרד רוה”מ והמועצה הלאומית לכלכלה, מאי 2017
