משבר אקלים, חוסן עירוני ובנייה ירוקה

 

משבר אקלים הוא עובדה שכבר לא ניתן להתעלם ממנה ומחייב היערכות מבחינת חוסן עירוני שישפיע על כל תחומי החיים שלנו

•    גידול אוכלוסין,  יצור וצריכה ללא חשבון.
•    התחממות כדור הארץ – אפקט החממה.
•    ניצול יתר של משאבי טבע מתכלים.
•    עלייה בגזי החממה: CO2 פחמן דו חמצני, CO מתאן, CFC פריאונים.
•    זיהום האוויר, מדבור, הצפות, רעב.
•    פערים כלכלים בין מדינות העולם השלישי והמערבי.
•    הפרת האיזון האקולוגי והכחדת מינים רבים.
•    חשיבה ואורכות חיים ליניאריים.

 

לערים יש תפקיד חשוב בהיערכות לחוסן עירוני
א.    התפקיד מתבטא בהיערכות לאיומים בהם התחממות גלובאלית והאטת משבר האקלים מכיוון שמספר האנשים החיים בערים רק הולך וגדל.
ב.    ערים הן הבסיס לטיפול בתפקודים יומיומיים של תושבים והן רגישות לחלק גדול מהאיומים בשל ריכוזי האוכלוסייה והמבנה הפיסי שלהן.
ג.    ערים תורמות למשבר האקלים ופולטות הרבה גזי חממה.
ד.    לערים יש ידע ייחודי לגבי הרכב האוכלוסייה וצרכיה הייחודיים. לכן נראה כי ערים הן המתאימות ביותר להיערכות ולהובלה לפתרון.

דוגמא בולטת לחוסן עירוני מהשנים האחרונות של העיר טוקיו באה לידי ביטוי כשהתרחשה רעידת אדמה בגובה 7 בסולם ריכטר והביאה להרס רב בהאיטי. טוקיו כמעט ולא הושפעה.

אמנת קיוטו
 kyoto protocolמדינות העולם התכנסו לדון בבעיה של התחממות כדור הארץ הנגרמת מזיהום לאוויר שמקורו במעשי אדם. בהערכה שפרסם האו”ם פורסם כי עד שנת 2050  כ- 80% מאוכלוסיות העולם תהפוך לעירוניות. מכיוון שהיום ידוע כי משבר האקלים מושפע משמעותית מבנייה על נגזרותיה ויש צורך דחוף לצמצם את פליטות גזי החממה, הפעולה דורשת התמודדות משותפת של כל מדינות העולם.

מה המשמעות של הפיכת אוכלוסיות לעירוניות ? איזה חיים צפויים להיות ?
מאיווה מונטנגרו, הכותבת על מדעי הסביבה, מעריכה:
“נכון להיום, אי יציבות היא ההגדרה המתאימה לנושא העיור. בראשית 2010 (אז נכתבו הדברים), ישנם מספר דברים בטוחים: הכלכלה תשגשג, גזי החממה ימשיכו להצטבר, גידול אוכלוסין ימשיך. מאידך, אף אחד לא יכול לנחש את השפעתם של משתנים כמו: צריכה, אקלים, אוכלוסייה ועוד על המרכזים העירוניים. בהקשר הזה, כאשר הסיכון ואי הוודאות  בלתי נמנעים, יש לפתח את היכולת לקלוט ולהכיל שינויים – בניית החוסן – כמענה ההגיוני ביותר”.
לאור האמור לעיל יש חשיבות מכרעת להיערך ולבנות כבר עכשיו את החוסן העירוני בתחומים השונים של חיינו.
נראה כי אין מנוס מהכרה בעובדה שרק היערכות מוקדמת ימנע ו/או יצמצם נזקים אפשריים במישור הבריאות, הכלכלה, האקולוגיה, הביטחון והחברה.

כדי לבנות חוסן עירוני יש לתכנן תהליך היערכות אסטרטגי – כלל מערכתי ורב תחומי.
הופכים בעיות להזדמנויות
•    תכנון אסטרטגי ארוך טווח ברמה הלאומית בכל תחומי החיים: כלכלה, חברה וסביבה.
•    מציאת פתרונות ושימוש באנרגיה מתחדשת.
•    שימוש וניצול יעיל של המים השפירים.
•    שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע המתכלים.
•    טיפול במפגעים סביבתיים.
•    לנהל דיאלוג פורה עם אנשי המקצוע השונים כגון מהנדסים, כימאים וביולוגיים.
•    למצוא פתרונות כוללים ולאתר הזדמנויות מבין מגוון האפשרויות.
•    לשנות דפוסי חשיבה קיימים ולבצע רפורמות  ברבדים רבים.

שלושת ה- E
היבטים חברתיים צריכים לעמוד במבחן שלושת ה- E – Equity, Economy, Ecology כלומר, שוויון, כלכלה, אקולוגיה/ סביבה.
יש לקדם חקיקה סביבתית בנושא בניה, מפעלים, מים, אנרגיה, חומרים, חינוך ועוד. לעודד נטיעת עצים, לעודד הקמת כפרים אקולוגים ועוד.
כידי לבנות חוסן עירוני יש לטעת אמון המגייס גם את הפן החברתי וגם את מערכת השלטון.
איך מגדירים חברה חסינה ?
חברה חסינה היא חברה שתצליח להתמודד בהצלחה עם טלטלות כגון אסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוני. חברה שהיערכותה תאפשר למנוע ולצמצם נזקים צפויים, ולהתרכז ביצור וניצול פיתוח הזדמנויות לחדשנות.
כיצד בונים חוסן עירוני שלנו ?
הדרך הנכונה היא להיערך מבחינה עירונית להתמודדות טובה יותר עם איומים והאתגרים הצפויים להיגרם כתוצאה משינויי אקלים, פעילות אנושית ותרחישים שלא ניתן לצפות אותן על ידי 4 גורמים מרכזיים :
1.    אמון חברתי
הסכמה ורצון לשתף מידע ומקורות מידע.
2.    מחויבות אזרחית
פתרונות מעוצבים המבוצעים על ידי האזרחים.
3.    מערכות אקולוגיות
גינות קהילתיות, גנים ציבוריים, גגות ירוקים, פארקים.
4.    שפע
איתור מקורות מקומיים מרובים של מזון מים ואנרגיה.
תפיסות חדשות בבניית חוסן וקיימות מקומית :
בכנס שולחן עגול שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ב- 18.07.13 בנושא היערכות לשינויי האקלים ובניית חוסן בערים נדונו הנושאים :
כלים ליצירת שינוי עירוני, שימוש בידע מחקרי בקידום קיימות וחוסן עירוני, תפקידן של קהילות מקומיות בבניית חוסן עירוני, שילוב בין מיטיגציה ואדפטציה ברמת העיר – מדיניות משולבת של הפחתת פליטות והפחתת סיכון, יצירת דיאלוג עם בעלי עניין בנושא בניית חוסן, כלים להטמעת אדטפציה במדיניות התכנון העירונית, תפיסות חדשות בתכנון עירוני מקיים, מימון העיר המקיימת; תכנון תשתיות עירוניות מקיימות ועוד נושאים רבים.

10 מסרים מרכזיים שחזרו בהרצאות :
1.    כדי לקדם קיימות וחוסן בערים, חשוב להשיג מחויבות פוליטית, להטמיע את רעיון הקיימות והחוסן במערכת העירונית (“מיינסטרימינג”), ובמיוחד במערכת התכנון.
2.    לשלב היטבים לוגיסטיים בתכניות ואסטרטגיות לחיזוק החוסן העירוני.
3.    להיערך גם לשגרה ולא רק לחירום.
4.    להיערך למצבים אפשריים של השתלבות של מספר השפעות שונות.
5.    יש צורך לפעול בן זמנית לצמצום שינויי האקלים ולהיערכות להשלכותיהם.
6.    יש צורך בהגדרה והחלטה – מהם המצבים שעלינו להיערך להם.
7.    יש צורך בהיערכות לא רק למצבי קיצון אלא גם לשינויים הדרגתיים.
8.    יש מחסור רק במידע בנושא מוכנות לאסון. עם זאת  קיימת עלייה מתמדת בכמות ובזמינות המידע.
9.    יש צורך בהתאמת הפתרונות למאפיינים ולצרכים המיוחדים של כל עיר.
10.    יש קשר חזק בין מצב סוציו-אקונומי (פגיעות חברתית) לבין פגיעות סביבתית – ערים יותר חלשות במקרים רבים פגיעות יותר לשינויי האקלים. לכן, יש צורך גם בשילוב תחזיות סוציו-אקונומיות ולא רק אקלימיות, בתכנון ההיערכות.
חוסן עירוני מחייב ניהול נכון הלוקח בחשבון מגוון שיקולים ברמה העירונית.
חשוב לערב את השלטון המקומי ואסור להשאיר את קהל התושבים מחוץ לתמונה ויש חשיבות רבה לשלבם בתכנון החוסן העירוני, וכן לערב ארגונים מקומיים, רשתות ערים, אוניברסיטאות ומכללות.

מעוניינים לקבל הצעה לליווי מוסמך לבניה ירוקה ?
רוצים לשפר את רמת הכדאיות הכלכלית ולממש עקרונות בניה ירוקה ?
לחצו כאן להשארת פרטיכם ונחזור אליכם בשעות הקרובות.
פגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום או התחייבות   

תכנון ירוק
לקבלת הצעת מחיר ללא התחייבות

    הודעתך נשלחה בהצלחה!
    נהיה בקשר בהקדם